היתרונות של השתלות שיניים

היתרון העיקרי של השתלות שיניים והסיבה שהן כל כך פופולריות הוא שהם מספקים שיפור מיידי ונח במראה הפנים בכלל ומראה השיניים בפרט. אם את לא מחייכת כי חסרה לך שן קדמית, תוכלי לחייך שוב בביטחון ברגע שיהיו לך שתלים חדשים. יש הרואות בהשתלת שיניים סוג של ניתוח קוסמטי בשל היתרון האסתטי העצום שהם מספקים לצד היתרון הפונקציונלי. יתרון גדול נוסף ועוד אחת מהסיבות הרבות לכך שהשתלות שיניים עשויות להיות הדבר עבורך היא שהן יכולות לשפר את הדיבור שלך. כל מי שאין לה שן קדמית או מספר שיניים קדמיות יודעת כמה הדבר מקשה על דיבור נכון וברור. צלילים מסוימים יבוטאו בצורה קיצונית ובאופן צורם. ברגע שהשתלים ימוקמו כראוי, הדיבור שלך יחזור להיות כפי שהיה לפני אובדן השיניים.

שיניים טבעיות ומושלמות

יתר על כן, השתלות השיניים הן תוספת מלאכותית נוחה יחסית ולכן הם נראים ומרגישים טבעיים לחלוטין. לא תוכלי לומר שזו לא השן האמיתית שלך בפה, מה שמועיל וגורם ליותר אנשים לבחור בשתלים מאי פעם. הבחירה בשיניים תותבות עשויה להיראות כמו הפיתרון הזול יותר, במיוחד אם אין לך ביטוח שיניים טוב ואיכותי, אך יכול לקחת זמן רב להתרגל לתותבות. הן יכולות להיות לא נוחות במשך כמה שבועות עד שמתרגלים אליהם, בעוד ששתלים מרגישים טבעיים מהיום שהונחו במקום. בנוסף לכך שתלים מאפשרים אכילה קלה ופשוטה יותר מאשר שיניים תותבות אשר דורשות סוג של לימוד מחדש כיצד לאכול באופן שמותאם אליהן. בדרך כלל מדובר במזון רך בתחילה ובהדרגה ועם המיומנות ניתן לעבור לארוחות קשות יותר. אבל עם שתלים שמהווים תחליף כמעט מושלם לשיניים האמיתיות שלך, האכילה זהה ופשוטה כמו שהייתה לפני עקירת או אובדן השן.

ובכל זאת אחזור ליתרון האסתטי משום שהוא כל כך חשוב. ברמה האסתטית ההערכה העצמית שלך תעלה משמעותית ולא תרגישי שוב את הזקנה או את האובדן באותה צורה. השילוב הזה של שיפור בנראות האסתטית, שיפור ביכולת האכילה ושיפור ביכולת הדיבור מהווים את אחת החוויות המרוממות יותר לאחר השתלת שינים.

מה אומר בקבלה אין עוד מלבדו?

חול הים

אין עוד מלבדו, זוהי קביעה שאומרת שכל דבר שנמצא במציאות – הכל זה הוא, הבורא. זאת אומרת שאין שום דבר אחר בעולם חוץ ממנו, אפילו אם מדובר על ריק, מחשבות זדוניות, היטלר, שואה, כשפים, כל כולל הכל זה רק הוא – הבורא. זה גם אומר שכל מחשבה שלי , המילים האלו שאני כותב, כל מה שאי פעם דמיינתי, חלמתי ושכחתי, הכל זה הוא.
אז איפה זה משאיר אותי, מי אני אם כך? אם אין עוד מלבדו? האם אני גם כן הוא?! אם כך, כל רגש שעובר בי, כל רעיון שצץ בי, כל החלטה, מחשבה, פעולה, זה הכל הוא אז מי אני? האם אני הצופה "מהצד"? אבל גם אז – הפרשנות שלי, היא שלו… לכן זה משאיר אותנו במצב מאוד מושלם מצד אחד ומצד שני מאוד מוגבל או לא מובן, מה נותר לי לעשות אם כך?!
אני מאמין שאם כך כתבו לנו חכמי היהדות כנראה שמדובר באמת, בסוף הדרך, באמת נראה שאין עוד מלבדו, הוא עשה, עושה ויעשה לכל המעשים. הוא בעצם גרם לתמונה החלקית הזאת – שבה לא ברור מאליו שאין עוד מלבדו, ולבסוף יסגר המעגל ונחזור לשלמות עם הבורא – ונגלה שבאמת "אין עוד מלבדו", זוהי בטח תהייה הרגשה שמימית, מושלמת, נצחית ועילאית. אז זה המצב, מה יש לנו לעשות עד אז, להתנהג כאילו אין עוד מלבדו ולא לדאוג לכלום? או להתנהג לפי הכלל הידוע של אם אין אני לי מי לי? – אנחנו מחויבים, לפי חכמי היהדות להתנהג לפי הכלל הזה של אם אין אני לי מי לי, כלומר, נניח ואני חולה, אני לא יכול לשבת בבית ולהגיד אין עוד מלבדו, הוא גרם לי להיות חולה והוא ירפא אותי, אני חייב ללכת לרופא, להקשיב לעצותיו , ליטול את התרופה המתאימה ולדאוג לעצמי, עם זאת, בסוף המעשה, כלומר כשהחלמתי עליי לומר לעצמי אין
עוד מלבדו, הוא רצה שאלך לרופא, שאשתמש בתרופה ובסוף אומר ואסכים עם המצב הזה שאין עוד מלבדו.

לִבְריאות או לַבְּרִיאות? פשוט שימו מסכה

פשוט שימו מסכה

התקופה האחרונה הביאה איתה רוחות של שינוי (מסין יש לומר) אבל אכן, מריחים שינוי באוויר. במפתיע, או שלא, לשינוי יש ריח של משהו קצת אטום, ברובו מחניק, עם ניחוחות פלסטיים מתועשים משהו. בקיצור, ריח של מסיכה. פעם, כשהיינו רואים בחדשות כתבות על המזרח, האימג' של אנשים מסתובבים במסיכות היה נראה רחוק, זר עבורנו. לא משהו שאי פעם דמיינו שיהפוך להיות חלק מהנוף במזרח התיכון. גמלים כן, חומוס בצלחת – ברור! אבל מסכה? 

אז כן, זוהי המציאות כרגע במזרח התיכון ובכלל בעולם. בכל מקום. במכולת, באוטובוס, בתור לקפה, בבנק, בגינה, במספרה. כמו פטריות אחרי הגשם. צצו בכל מקום ועל כל פה רענן. אז זהו. שכמעט בכל מקום. או כמעט על כל אחד. יש אנשים שפשוט מתעלמים מההנחיה.

עכשיו, אפשר להתווכח ולהתפלפל בנושא – האם המסכה בכלל יעילה? יש שיגידו לא. יש שיגידו כן. יש שיגידו אולי. ויש אותי שאומרת – זה בכלל לא משנה! למה? כי המחשבה כאן לא אמורה להיות אם זה יעיל עבורי אלא אם זה יעיל עבור האחר. כן, האחר. מכירים אותו? זה שהוא לא אני. זה שאנחנו עוקפים אותו בתור לגלידה כי אין לנו סבלנות להמתין עד שהוא יחליט מה לבחור, זה שאנחנו חותכים אותו בכביש מהנתיב הימני כי אנחנו באמת ממהרים, זה ש… טוב נו, הבנתם את העיקרון. זה שהוא לא אני. 

אז למה באמת חשוב שאתחשב בזה שהוא לא אני? הרי הוא לא באמת חלק ממני או מהמשפחה הקרובה שלי. אני לא יכולה להתחשב בכל העולם וישתו הרי. המקסימום שאני יכולה זה לדאוג לקרובים שלי נכון? אז זהו, שלא! זה לא נכון! זה שאדם הוא לא חלק מהמשפחה הקרובה או המורחבת שלי זה לא אומר שהוא לא חלק ממני, חלק מהמארג הזה שנקרא אנושות, שנקרא זולת ואם יש משהו שהקורונה הזו הוכיחה לנו הוא שסין מעולם לא הייתה כל כך קרובה לישראל. כל העולם הפך להיות רשת קשר אחת והעובדה שהקורונה חצתה גבולות וימים בכמה חודשים רק מוכיחה כמה אנחנו קשורים זה לזה בין אם נרצה בכך או לא. זה בכלל לא נתון לשיקול דעתנו. 

אז הגיע הזמן שנתחיל להתייחס אחד לשני, להתחשב אחד בשני כי אם לא נעשה את זה בסוף הכל יחזור אלינו כמו בומרנג ואת המכה אנחנו נחטוף. חומר למחשבה…

מאיפה מגיעים הווירוסים?

אנחנו מוקפים בווירוסים וחיידקים

האנושות חשבה רבות על הנושא והגיעה לתשובות ייחודיות. למשל, פעם האמינו שמחלות באות מאבק.. ואדי ריחות מהבילים.

האמת היא שכולנו מוקפים בווירוסים וחיידקים. הם בתוכינו ומסביבנו, אבל הם מתקיימים במצב רדום ולא תוקפני . וירוס הוא כמו תוכנה,  תא מידע שברגע מסוים מופעל ומתחיל לשבש את המערכות. 

מה מפעיל אותם, והופך אותם לאגרסיביים כלפינו? שאלה מעניינת, תודו. 

אנחנו נמצאים בתוך מערכת  סגורה שנקראת הטבע, המסנכרנת את כל רמות הקיום. דומם, צומח חי ומדבר. כל רמה קשורה ותלויה באחרות וכל אחת משרתת את השאר באיזון והשלמה. חוץ מרמת המדבר. האנושות. נזר הבריאה.  

כמו במחשב או בגוף האדם כאשר תא-יצור מתנהלים לא נכון או יוצאים מאיזון נוצרים באגים-וירוסים-מחלות הבאים לטפל במערכת. לנקות ולאזן מחדש, כדי להביא אותה לרמת "בריאות" חדשה.

כולנו מתנהגים כלפי הסובב אותנו מהדומם ועד ליצורים אחרים בניצול ובהרס. לוקחים כל מה שיכולים, ללא מחשבה על הדרך שבה אנחנו מתנהלים. אנחנו הווירוס בפועל בטבע!! האנושות פועלת כעצמאית בשטח ובעיקר כשליטה על כולם. לכן, הטבע בא לאזן אותנו. 

כעת כשהעולם נעשה גלובלי, כולו קשור וסגור, האפקטים של התנהלותנו לא ניתנים לביטול. למעשה חוזים כי עוד עשר שנים כבר לא יישארו משאבי טבע בכדוה"א. ואפילו זה לא עוצר אותנו במסע ההרס העצמי שלנו.

אלו דברים ידועים הדבר המפתיע הוא שהנזק והסבל שאנו עושים אחד לשני הוא המשמעותי ביותר! היחס לכדוה"א קטן לעומת היחס שלנו אחד לשני.  מבחינת הטבע, הרמה המשפיעה ביותר היא רמת האדם. כלומר המעשים, ההתנהלויות, היחס, הקשרים האנושיים הם הגורמים העיקריים לנזק במערכת! אפילו המחשבות! כל הכעס והשנאה מועברים לכל הרמות האחרות בטבע  ויוצרות את כל הצרות בעולם. נזקי האקלים, אסונות  וכן, גם מחלות ואומללות באופן כללי. 

לכן, הטבע שולח לנו מכות, לכאורה. הקורונה היא רק אחת מהן. הכל כדי לגרום לנו לעצור ולהשתנות. 

הווירוס הוא לא הבעיה, אלא הטבע האנושי שצריך איזון. כשנתקרב אחד לשני בצורה חיובית, הרמות האחרות, התופעות בעולם , יתאזנו. נקבל מהטבע פידבקים חיוביים, ונדע סוף סוף מה זה להרגיש קרובים לבבית בכל מקום ועם כל אדם. מהו אושר ומהי בריאות. 

הטבע לא בא להעניש ואנחנו לא לפני סוף העולם. ההפך. זו התחלה חדשה, שבאה לקדם אותנו לצורת יחסים גבוהים וטובים וכשנתחיל אפילו להראות נכונות , במיידי נראה איך כל התופעות משתנות. כמו שראינו בחודש ההסגר, רחוקים פיזית אחד מהשני ומהעולם, איך שהטבע ניקה וריפא את עצמו, הוא כרגע שולח לנו עזרה כדי לגרום לנו להתחבר אחד עם השני ולנצח את הכל. אפילו את הטבע האנושי.

וירוס אחד קטן

אני זוכרת תקופות של מלחמות בישראל, או כל מיני מבצעים צבאיים שכשהם התרחשו בחזית, בעורף כולנו גילינו סולידריות ודאגה הדדית. במצבים האלו תמיד הייתה אחווה מרגשת.

ברור שאף אחד מאיתנו לא מבקש שיהיו אירועים קשים כאלו כדי לחוות את אותה הרגשה של אחדות ושותפות, אבל אני בטוחה שכל אחד עמוק בפנים משתוקק להגיע לאותה ההרגשה, ובאותה נשימה מצטער שזה מגיע רק בזמן של קושי לאומי.

אני מרגישה שזה גם כך עכשיו בתקופת הקורונה. יש מן רצון להצליח להיות בסולידריות ודאגה הדדית אבל זה לא כל כך מצליח לנו. יש משהו בווירוס הקטן הזה שמשבש אותנו יותר מכל טיל או איום גרעיני.

זה התחיל במשבר הביצים ונייר הטואלט שהתחסלו מהסופרים בשנייה שהגיעו, ולא נשאר זכר למי שלא השכים קום. זה היה עד כדי כך קיצוני, שהנהלת רשתות השיווק נאלצה להגביל את כמות הרכישות כדי שיספיק לכל דורש. למזלנו, היום זה כבר התאזן. 

האופן שבו הווירוס שיבש אותנו כחברה המשיך וממשיך להתבטא גם בנושא המסיכות. גם בעניין הזה אנשים לא תמיד מתחשבים במי שסביבם, ויוצאים מהבית ללא מסיכה. אם אדם חולה (גם בלי ידיעתו) ושם מסיכה הוא בעצם מגן על כל מי שבא איתו במגע. והפוך, אם הוא ללא מסיכה אז הוא מסכן את כל מי שבא איתו במגע. יוצא מזה, שהמסיכה היא בכלל לא בשבילו, אלא בשביל לשמור על כל השאר.

אבל גם בזה לא הצלחנו, וחלק גדול, גדול מדי, מהאוכלוסייה מסתובב ללא מסיכות, ובכך גוזר את דינם של אנשים רבים. אז מה המדינה עשתה? נכון, הגבלות וקנסות. נראה שבלי זה, אנשים פשוט לא יסתובבו עם מסיכה. וזה קטע, כי וירוס אחד קטן הראה לנו שאנחנו לא באמת פרו- סולידריות כשזה לא נח לנו, ושאנחנו מוכנים לדאוג לכולם רק אם זה "מתאים" לנו כרגע.
אז מה אני אגיד, וירוס אחד קטן נתן לנו חתיכת שיעור גדול.

קורונה – לא מה שחשבנו

מחקרים אחרונים מצאו שמחלת הקורונה גורמת לפגיעות מוחיות וסיבוכים נוירולוגים גם אצל אנשים שעברו את המחלה בצורה קלה יחסית. מדובר על תופעות נוירולוגיות שונות כגון: אובדן חוש הטעם והריח, שבץ מוחי ואפילפסיה, תופעה של הזיות, ירידה קוגניטיבית, דלקות מוח, דיכאון, פגיעה בשריר הלב, בריאוֹת ובקרישת דם, חוסר תחושה, ניתוק, ריחוק ובלבול.

אנשים רבים, שהרופאים הכריזו שהם בריאים, מדווחים על תחושה כאילו "לא חזרו לעצמם". או שחל שינוי גדול ביכולת הריכוז שלהם וביחסם לחיים. הרופאים טוענים, שההפרעות הנוירולוגיות והפסיכולוגיות הללו, כולל סיכון גבוה להתנהגות אובדנית לא מגיעות ישירות מהנגיף (שכן, לא נמצאו וירוסים בנוזל המוח או במערכת העצבית) אלא שהם תוצאה של תגובת המערכת החיסונית של האדם למחלה.

מנהל מרפאת המחלימים מקורונה ב"שיבא", צוטט בדיווח: כי  "הרפואה יודעת כרגע מעט מאוד על המחלה והשפעותיה, אבל כבר ברור שהיא יוצרת שינויים רבים מבחינה גופנית וגם רגשית". רופאים מדווחים על פגיעה בזיכרון לטווח הקצר וביכולת הריכוז. 

חוקרים אחרים, כולל עתידנים ואנשי רוח – מדברים על התערבות הכוח העליון של הטבע, ומתקדמת יותר, ועל כן מאיץ את ההתפתחות האבולוציונית של האדם במטרה לבסס בעולם שיטת משטר חדשה במקום הקפיטליזם ויחס חדש של כל חלקי המערכת המצויים על פני כדה"א זה אל זה.

חוקרים אלה טוענים שהתסמינים "המוזרים" של הקורונה, מיועדים לתמוך בתהליך שבמרכזו נמצא שינוי האדם. לדבריהם, כדי שהשלב הבא יצליח ויגרום לעליה חיובית בחלק האנושי הגבוה של האדם – יש צורך שאנשים יעברו שינוי דרמטי הכולל צורת חשיבה אחרת, על מנת שיצליחו להשתלב בחברה החדשה שבהכרח תגיע ותתממש בעתיד הלא רחוק. 

הם מוסיפים ואומרים, שכדי שהטבע יוכל ליישם את תוכניתו לאיחוד מושלם והרמוני של כל המערכות הקיימות במציאות (דומם, צומח, חי, ואדם) השלב הראשון של השינוי העומד בפנינו – מגיע באמצעות הקורונה במטרה ללכד בני אדם ברחבי העולם ולקרב אותם מתוך הרגשת "גורל משותף". הם טוענים שהקורונה הוא סוג של אינפורמציה שמופצת מטעם הטבע מתוך כוונה להנחות ולהכין אותנו לעולם החדש. אך מכיוון שהרצון האגואיסטי שלנו הופכי מהמגמה החדשה של הטבע,  הקורונה נראית לנו כמכה כואבת